המרכז לחקר ים המלח

עודכן: 27.12.2022

המרכז לחקר ים המלח
הצוללת "דלתא" שהובאה לצפון ים המלח בסוף 1999 למטרת מחקר תצפיתי על קרקעית האגם.

שבר ים המלח הוא התופעה הגאולוגית הבולטת והפעילה ביותר מבחינה טקטונית במזרח התיכון. ככזה, הוא משפיע על החיים באזור כולו (תורכיה, לבנון, סוריה, ירדן, הרשות הפלשתינאית, ישראל, ערב הסעודית ומצרים). המרכז לחקר ים המלח, שמנוהל בחוג, הוקם בשנת 1991 ומטרתו לרכז ולנהל את כל המחקרים הנערכים באזור תחת קורת גג אחת. במסגרת פעילות ומתמקד המרכז בהבנת התהליכים, הטבעיים ומעשה ידי אדם, המתרחשים לאורך הבקע בשיתוף פעולה עם מדענים וסטודנטים מגרמניה, ארה"ב, ירדן והרשות הפלשתינאית, בתחומים שונים: גאופיזיקה, גאולוגיה, ארכיאולוגיה ומדעי האטמוספירה. לשם הבנת התהליכים המתרחשים באיזור, הובאה צוללת למעמקי אגם ים המלח, הוקמה מערכת קולטים רגישים ביותר לרעידות אדמה קטנות (ננוסייסמומטרים) ועוד מחקרים ייחודיים רבים.

 

הצוללת "דלתא" שהובאה לצפון ים המלח בסוף 1999 למטרת מחקר תצפיתי על קרקעית האגם, הגיעה לעומקים של עד 200 מטר. נצפו סימנים לפעילות טקטונית ולהימצאות חיים פרימיטיביים בעומקים שעד כה לא דווחו עליהם בים המלח. 

 

מרכז מחקר ים המלח הוא שותף מרכזי בפרויקט בינלאומי של קידוח בים המלח. בפרוייקט משתתפים.ות חוקרים.ות מהחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, מהאוניברסיטה העברית וממכוני מחקר בגרמניה, שוויץ, יפן, ארה"ב ונורבגיה. התצפיות בגלעין הקידוח פותחות חלון להיסטוריה האקלימית והסייסמית של ים המלח ב-200 אלף השנים האחרונות. מניתוח ראשוני של גלעין הקידוח נמצא שלפני כ-125,000 שנים התייבש הים כמעט לחלוטין כתוצאה מתנאי האקלים. ממצא זה מעורר דאגה לגבי מצב ים המלח בהווה, כאשר שינויי אקלים והתערבות בני אדם מזרזים את תהליך הייבוש. 

 

פרופסור צבי בן-אברהם הוא מדען ראשי בפרוייקט ופרופסור שמוליק מרקו עומד בראש קבוצת המחקר על ביטויי רעידות אדמה בסלעים שנמצאו בקידוח. בנוסף משתתפת בפרוייקט ד"ר אליסה כגן כפוסט-דוקטורנטית ובר אוריין כתלמיד לתואר שני.
ליצירת קשר: zviba@post.tau.il.

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>