בוגרים מספרים - החוג לגאופיזיקה

מור כנרי

עובד כחוקר במחלקה לגיאולוגיה וגאופיזיקה ימית ב'חקר ימים ואגמים לישראל'. עוסק בגיאולוגיה ובגאופיזיקה, טקטוניקה פעילה, סיכונים גיאולוגיים (רעידות אדמה ועוד), מיפוי קרקעית הים ותת-הקרקע הרדוד והממשק שיש להם עם מי-הים, המגוון הביולוגי והפעילות האנושית בים (בתי-גידול ימיים, פיתוח תשתיות ימיות, השפעתן על הסביבה והשפעת הסביבה עליהן). אבא לשלושה מסוג 'פרא-אדם' שאוהבים ללכת יחפים ושיש לידם בדרך כלל כלב (או שניים).

​מה למדת, ולמה בחרת במקצוע זה?

למדתי תואר ראשון בגאופיזיקה ובגאוגרפיה, תואר שני ושלישי בגאופיזיקה. תחומי העניין והעיסוק שלי תמיד נטו לכיוון הגיאולוגי, שכולל יציאה החוצה, רצוי עם סוג כלשהו של פטיש. ומשקפי שמש.

בחרתי במקצוע כי קראתי בידיעון של אוניברסיטת תל-אביב על מסלול משולב בגיאוגרפיה ובגאופיזיקה ומדעים פלנטריים, מיד אמרתי לעצמי "אני אוהב פלנטות!" כי מגיל צעיר הסתכלתי על כוכבים ולמדתי בעל-פה את שמותיהם. היה יום שטוף שמש בחוף ירושלים (שבתל-אביב) כשקראתי את זה, ואמרתי לעצמי "יאללה, נרשמים".

במהלך התואר הראשון נמשכתי יותר לצד הגיאולוגי של הלימודים, ואחרי קמפוס מיפוי גיאולוגי בהרי אילת עם שמוליק, החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות בהמשך. במהלך התואר השני עבדתי הרבה בחוץ (עם פטיש) ובלימודי הדוקטורט כבר התמקדתי בעבודה בים ובגיאולוגיה וגאופיזיקה ימית. מאז, זה התחום שבו אני עוסק ואמשיך לעסוק כנראה גם בעתיד.

למה בחרת ללמוד דווקא באוניברסיטת תל-אביב?

הדבר היה ככה: התחלתי לימודים באוניברסיטה אחרת ובתחום שונה (מאד) - מה שלא מצאו חן בעיני וגרם לי להרגיש שאני לא נמצא במקום שבו אני אמור להיות, לא מבחינת העיר ולא מבחינת האוניברסיטה. באחת מהגיחות החוצה מאותו מקום, הלכתי לבקר חברים בתל-אביב והסתובבתי איתם בחופי הטיילת. הים, האוויר ותחושת השמחה שיש בחופי תל-אביב עשו את שלהם והחלטתי שלא משנה מה - הלימודים הבאים שלי יהיו כאן. כעבור זמן קצר נסעתי לטיול רגלי ארוך בהודו וכשחזרתי משם פתחתי ידיעון של אוניברסיטת תל-אביב. היה יום שטוף שמש בחוף ירושלים ו...

במבט לאחור, היית בוחר במקצוע אחר?

בחיים לא.

למה אתה הכי מתגעגע בלימודים?

לתחושת החופש והשליטה המוחלטת שהייתה לי בלוח הזמנים שלי, לחברים שהייתי מוקף בהם (גם היום אנחנו חברים, אבל אני מתגעגע לאותם האנשים הספציפיים, בלי שמות, שהיום אינם בסביבתי המיידית היומיומית). וגם ל'גג' – הקומה העליונה שבבניין שבו יושב החוג לגאופיזיקה ושם ישבנו, הסטודנטים לתארים מתקדמים. עם מרפסת שצופה לים ועל הנוף העירוני התל-אביבי. לא צריך הרבה כשיושבים שם בתחילה של בוקר או בסוף היום כדי להרגיש ש"כאן אני אמור להיות."

האם שמרת על קשרים עם חברים/מרצים מהתואר?

בוודאי. כפי שכתבתי קודם – חבריי ללימודים היו חלק מהחוויה האוניברסיטאית, ויחד עיצבנו חלק מסוים באישיות שלנו. עם חלקם אני בקשר יותר רציף ועם חלק פחות באופן טבעי, אבל הם יישארו החברים שלי מהלימודים, יחד שתינו בירה על הדשא של גילמן ביום הסטודנט, או נשארנו עד שתיים בלילה לסיים תרגיל בגיאולוגיה סטרוקטורלית. חלק מחבריי ללימודים המשיכו גם לתארים מתקדמים וגם עובדים היום באקדמיה או בגופים שמשיקים לה, ואני איתם בקשר חברי וגם מקצועי עד היום. עם חלק גדול מהמרצים, ובוודאי אלה שהיו מנחים שלי, אני שומר על קשר כזה או אחר, ועם חלקם אף בקשר כמעט יומיומי בגלל תחומי עיסוק ומחקר משותפים שיש לנו.

מהו הקורס שהכי אהבת בתואר?

'קמפוס מיפוי גיאולוגי בהרי-אילת' עם שמוליק מרקו. גם עשיתי את הקורס הכי הרבה פעמים (לא נכשלתי, הייתי מתרגל של הקורס במשך שנים).

אבל גם מאד-מאד אהבתי את 'פיזיקה של כדור הארץ' שאז ניתן על ידי צבי-בן אברהם. הקורס הזה כולל פרקים חשובים כמו 'מבוא לטקטוניקת הלוחות', 'וולקניזם', 'מגנטיזם',  והוא פתח לי חלון רחב יריעה וידיעה על התהליכים הגדולים שמעצבים את העולם שעל קליפתו אנחנו מתהלכים. עד היום אני משתמש בכלים ובמושגים שקיבלתי שם כדי להבין דברים בעבודה ובחיים שמחוץ לה.

כמה זמן לקח עד שהתברגת לשוק העבודה לאחר התואר?

התחלתי לעבוד במחלקה לגיאולוגיה בחקר ימים ואגמים עוד במהלך הדוקטורט. בהתחלה כעוזר מחקר וטכנאי, ועם הזמן כחוקר.

איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

מקווה מאד שבאותו מקום בדיוק שבו אני נמצא היום. אולי גם עם קורס או שניים שאוכל ללמד באוניברסיטה באופן קבוע. אני מאד אוהב את זה.

אילו כלים רכשת במהלך הלימודים, שמסייעים לך בעבודה היום?

שמרתם את השאלה הכי קשה לסוף. הכלים מתחלקים לשניים כנראה. הראשון הוא אקדמי מובהק: למדתי כיצד לנהל עבודת מחקר, החל מהצבת השאלות, דרך הצעת השיטות לענות עליהן והוצאתן לפועל, וכלה בניתוח התוצאות והסקת המסקנות. בין הכלים יש שיטות מחקר שחלקן נלמדו בקורסים וחלקן נאלצתי ללמוד בעצמי - שבעזרתן אפשר לענות של שאלות שהמדע מתעסק בהן (כלומר איך לפרוט לפעולות של ממש את הדרך לענות על שאלות כמו 'מה הסיכון הנשקף מרעידות אדמה חזקות במפרץ אילת?'). דוגמאות לכך יכולות להיות שיטות סיסמיות להדמאה של תת-הקרקע, אנליזות פיזיקליות לאפיון של סדימנט ודרכי ההובלה שלו, או אנליזות מרחביות באמצעות GIS שלמדתי בחוג לגיאוגרפיה, שכרוכות במיפוי וניתוח מרחבי של תופעות כדי להבין את התהליכים ששולטים בהם. מה שמאפיין את רוב הכלים האלה שבהם אני משתמש היום, הוא שהייתי צריך לחפש אותם בעצמי וללמוד להשתמש בהם ביוזמתי. וזה אולי מפתח הזהב בארגז הכלים שקיבלתי - הידיעה שיש אפשרות למצוא או להמציא כלי עבודה מסוים, והיכולת למצוא או להמציא אותו בעצמי (או לשאול מישהו שכבר יש לו כזה).

סוג הכלים השני שרכשתי, בעיקר במהלך הלימודים המתקדמים (תואר שני ושלישי) - והוא לא יסולא בפז בעיני - הוא דווקא אדמיניסטרטיבי, או אנושי, אם תרצו. למדתי איך לקיים בהצלחה את העבודה שעוטפת את המחקר: כיצד לתקצב מראש מחקר מורכב שיש בו סעיפים עם עלויות ידועות או לא ידועות, כיצד לנהל את התקציב במהלך המחקר, כיצד לדווח על התקדמות המחקר ועל ניהול התקציב שלו לרשות המחקר באוניברסיטה ולקרן שנתנה את הכסף. או כיצד לעבוד בהצלחה עם אנשים אחרים ממגוון גופים ותפקידים: חוקרים, סטודנטים, דייגים, קבלנים, פקחים של רשות הטבע והגנים, גופים מוניציפליים - כדי לאפשר את אישורה של עבודת מחקר, וכדי להוציא אותה לפועל כשהיא תלויה גם באנשים ובגורמים אחרים. אני חושב שאני משתמש בכלים האלה באותה מידה לפחות כמו שאני משתמש בסט הכלים האקדמי שרכשתי בשנותי באוניברסיטה.

דבר נוסף שרכשתי במהלך הלימודים ואני רואה בו חשיבות רבה, הוא הקירבה האישית למי שהיו המורים שלי בהתחלה, ובמשך השנים הפכו למנחים, לשותפים לעבודה וגם לחברים שלי.

עוד כלי אחרון אחד, שהוא בעצם ידיעה ולא כלי מוחשי, הוא מה שלימד אותי אחד המנחים שלי (שלמד אותו מהמנחה שלו): "אתה יוצא לים - ואתה לא יודע עם מה תחזור."